עו ד רשלנות רפואית מסביר על זיוף רשומה רפואית

עו ד רשלנות רפואית מסביר על זיוף רשומה רפואית

לצערנו, זיוף של רשומה רפואית היא תופעה נפוצה למדי בקרב מוסדות רפואיים ורופאים ואנו פוגשים אותה חדשות לבקרים בבתי המשפט לאחר שהוגשה תביעת רשלנות רפואית.

מטרתה של הרשומה הרפואית היא לתאר במדויק את מצבו של המטופל, את הטיפולים שקיבל, הבדיקות שעבר, את השיפור או ההחמרה במצבו וכן לשמור על רצף של מידע טיפולי. בנוסף, משמשת הרשומה הרפואית כראיה בבית המשפט במקרה של תביעה.

כאשר זיוף של רשומה רפואית לא נחשף, כל העובדות לאחר מכן מבוססות על מצג שווא. ולכן, כאשר מישהו משנה את העובדות על ידי שינוי הרשומה הרפואית, ונוצרת תמונת מציאות שאיננה נכונה, התביעה שהוגשה עלולה להידחות.

נכון שהרופאים והצוות הרפואי עובדים בלחץ ולא תמיד מספיקים לכתוב ברשומה הרפואית בזמן, ולעיתים נאלצים להשלים את מלאכת הכתיבה בדיעבד, בשלב מאוחר יותר. ונכון שיותר חשוב לטפל במטופל, במיוחד במצבי חירום, מאשר לכתוב ברשומה הרפואית שלו, אבל למרות זאת יש סטנדרטים הנלמדים בבתי הספר לרפואה ולמשרד הבריאות יש נהלים וחוזרי מנכ"ל בנושא הרשומות הרפואיות, המכתיבים לצוות הרפואי מה מותר ומה אסור.

ניתן לדחות את הרישום ברשומה הרפואית בחצי שעה או אפילו בשעה-שעתיים, אבל כאשר מדובר ברישום שהופיע לאחר 48 שעות, אחרי שמישהו העיר לרופא שתוצאת הטיפול בחולה הייתה כל כך גרועה, והוא מחליט להיכנס לרשומה הרפואית של אותו חולה ולנסות להסביר את דרך הטיפול באותו חולה, או אם יש מקרים בהם הרשומה "מתוקנת" לאחר שהוגשה תביעה, ברור לכולם שמדובר בזיוף ובתוספת שהיא לחלוטין לא לגיטימית.

עורך דין שהוא גם רופא יודע, כאשר הוא קורא את הרשומה הרפואית של המטופל, מה הוא צריך למצוא בה, הוא יכול להצליב בין הדברים וכך לעלות על תוספות מאוחרות וזיופים. כך למשל, הוא יודע, שכאשר מגיע לרופא המשפחה אדם בן 60 ומתלונן על כאבים לוחצים בחזה, צריך רופא המשפחה לחשוד באפשרות להתקף לב, לערוך לאותו מטופל בדיקה גופנית ולשלוח אותו לבדיקת אק"ג וכן לקחת ממנו אנזימי לב על מנת לשלול את האפשרות להתקף לב. ולכן, במקרה שהמטופל מגיע לעורך הדין ומספר שרופא המשפחה אמר לו שאין לו כלום ושלח אותו הביתה ללא שום בדיקה, ובתיק הרפואי מופיעה הערה של הרופא, שנראית כי הוספה בהמשך, ומצוין בה שהרופא בדק את אותו מטופל, אם לא מופיעות בדיקות נוספות שהן בהתאם לפרוטוקול מסוים, הרי ברור כי ההערה נוספה בדיעבד וכי אותו מטופל כלל לא נבדק אצל אותו רופא משפחה.

מקרה חריג מאוד של זיוף רשומה רפואית שבו נתקלנו במהלך השנים, היה של בחורה צעירה שרצתה לעבור ניתוח להגדלת החזה. המנתח ביצע ניתוח בו הכניס לה שתל והניתוח לא הצליח והיה צורך לבצע תיקון. תיקון כזה יכול להתבצע רק לאחר 6 חודשים מהניתוח המקורי, שכן יש צורך לתת לרקמות שנותחו להחלים ולהתאחות, אחרת הן פריכות מדי, מתפוררות, ולא מסוגלות להחזיק את הניתוח המתקן. למרבה הצער, המנתח החליט לנתח את הבחורה רק לאחר 4 חודשים ולא להמתין את 6 החודשים הנדרשים., וכמובן שהשתל החדש לא החזיק מעמד ונדרשו מספר ניתוחים נוספים לתיקון, עד שאותה בחורה הגיעה למצב מאוד לא נעים, כאשר השתל נפל לה באמבטיה בעודה מתקלחת. הגשנו תביעת רשלנות רפואית על סמך החומר הרפואי שאספה הבחורה מאותו מנתח מיד לאחר שאירע המקרה. לאחר הגשת התביעה, קיבלנו מאותו מנתח את התיק הרפואי ונדהמנו לגלות בו מגוון רחב של תוספות לרשומה שנוספו בדיעבד על ידי הרופא. כך למשל, כתב הרופא ברשומה כי הסיבה שהוא לא המתין 6 חודשים כמקובל הייתה כי בעלה של הבחורה לחץ עליו ואיים עליו שיבצע את הניתוח המתקן באופן מיידי. כמובן שכאשר הבינו הרופא ובית המשפט כי בידינו הרשומה המקורית, הסתים התיק בקבלת התביעה ובפיצוי מכובד מאוד לתובעת.